ביופסיה

דגימת רקמות ידועה בשמה המקצועי בתור ביופסיה. מקור המילה ביופסיה הוא מיוון ומשמעו: ביו- חיים ואופסיס = מבט.

בדיקה או דגימה של הרקמות, היא אחת הבדיקות החשובות ביותר בעולם הרפואה, אשר במרבית המקרים עוזרת לאבחן תאים טרום סרטניים, תאיים סרטניים או שפירים וכל מיני מחלות והפרעות העלולות לגרום נזק לגוף האדם.

בין היתר, ביופסיה מועילה לאבחון המחלות הבאות:
סרטן השד
סרטן צוואר הרחם
אנדומטריוזיס
מלנומה
אבחון תסמונת דאון בעובר

איך ביופסיה מתבצעת?

בדיקת הביופסיה, הינה קצרה ולרוב אינה כואבת, היא יכולה להתבצע במרפאה, בבית חולים או במהלך ניתוח.

לאחר דגימת הרקמות החשודות, הן נשלחות לבדיקות מעבדה היסטולוגיות ולחקר למציאת ממצאים פיזיולוגים או פתולוגיים. תוצאות הבדיקה, מגיעות לרוב ישירות לידי הרופא המטפל אשר ביקש את הביופסיה.

מהם שיטות הביופסיה?

קיימות מספר שיטות שונות לביצוע דגימת רקמות וביניהן:

• ביופסית שאיבת מחט (A Needle aspiration biopsy Fine needle aspiration) – בדיקת מסוג זה לרוב מתבצעת בחולי סרטן, מטופלי דיאליזה, חולי כליות ועוד. במהלך הבדיקה, שואב הרופא מהרקמה החשודה חלקי רקמות ותאים באמצעות מחט ואחר כך מעבירים למעבדה היסטולוגית לזיהוי הרקמות.

• ביופסית חתך (Incisional biopsy) – בדיקה מסוג זה לרוב מתבצעת לאיברים ולרקמות פנימיות. לדוגמא: דגימת רקמות של חלקי מעי (כמו במחלות מעי דלקתיות), דגימת רקמות במהלך בדיקת קולנוסקופיה לבירור האם קימיים תאים סרטניים – סרטן המעי הגס. בנוסף, בדיקה זו יכולה גם להתבצע על גבי העור, לדגימת נקודות חן או כתמים חשודים.

• ביופסית כריתה (Excisional biopsy) – שיטה זו של ביופסיה לרוב מתבצעת, כאשר הרופא מצא גוש, איבר, רקמות חשודות והוא כורת אותם ושולח לבדיקה היסטופתולוגית. לדוגמא: כריתת גוש חשוד בשד, גוש חשוד בבלוטות הלימפה או אפילו במהלך ניתוח, כאשר מתגלים גושים ואו רקמות חשודות.

בכל מקרה ובכל שיטת ביופסיה, נשלח האיבר או הרקמה למעבדה היסטולוגית או היסטופתולוגית לבדיקת מומחים, אשר יזהו האם מדובר בתאים רגילים או שמע יש פה תאים אבנורמליים, תאים שפירים או תאים ממאירים (סרטניים).

קיימות שיטות היסטולוגיות רבות לבדיקת הרקמות, אשר במהלכם חותכים את הרקמות לפיסות קטנות וצובעים אותם בכל מיני חומרים מיוחדים, על מנת לראות את השינויים התאיים במיקרוסקופ.

מי צריך ביופסיה?

כאשר אדם מבחין בשינוי בצורת העור, הצבע, הטקסטורה, נקודות חן אשר גדלו פתאום, שינו צורה, צבע, טקסטורה, החלו לדמם, לגרד, התווספו נקודות חן חדשות, הרגשת גושים מוזרים בכל חלקי ואו איברי הגוף (כגון: שד, בית שחי, אשכים, פנים וכדומה), כל אלו ועוד מצריכים בדיקת רופא בהקדם האפשרי.

כאשר אדם יגיע לרופא ויעבור בדיקה פיזיולוגית ותשאול רפואי, יחליט הרופא באם המצב מצריך בדיקה דגימת רקמות – ביופסיה או הסרת נקודות חן ושליתם לדגימה.

בנוסף, לעיתים קרובות במהלך ביקור שגרתי אצל הרופא או במהלך ניתוח כלשהו, עלול להבחין הרופא או המנתח בגידולים או נקודות חן , גושים, כתמים ואו איברים המצריכים בדיקה היסטופתולוגית לזיהוי, אישוש או שלילת חשש להימצאות תאים סרטניים בגוף האדם.

באופן כללי, כל גוש אשר מופיע לפתע בגוף האדם, מחייב בדיקת ביופסיה, רק באמצעות ביופסיה יהיה ניתן לאשש או להפריך את הימצאות גידול שפיר או ממאיר.

לעיתים קרובות מאוד ייתכן ומדובר בגידול שפיר, ציסטה, שומן או זיהום ולכן אין צורך להיבהל או להילחץ לפני קבלת תשובות הביופסיה.

על האדם להיות עם היד על הדופק, ערני ולבדוק לעיתים קרובות בעצמו, באם חלו שינויים בצבע עורו, האם גדלו או השתנו נקודות חן חדשות, האם הופיעו לפתע גושים בשדיים, אשכים או בבית השחי וכדומה.

מומלץ בחום לגשת לבדיקה רפואית בכל מצב, כפי שתואר להלן ולא לחכות ולראות באם הגוש ייעלם.
בדיקת הביופסיה אינה כואבת כלל, מתרחשת לרוב תחת הרדמה מקומית ולוקחת בין 10-15 דקות בלבד.