את הדיאטה הראשונה שלי עשיתי בגיל 16, ומאז אני לא מפסיקה. לפעמים זה עוזר, לפעמים ממש לא, ולמרות הדיאטה הבתלתי פוסקת – אני שוקלת היום הרבה יותר ממה ששקלתי בגיל 16. נכון, אני הרבה יותר מרוצה מעצמי – עניין של בשלות ושל בגרות – אבל המשאלה להיות רזה עדיין מקננת בי, עמוק בפנים, וגורמת לי בכל יום ראשון להכריז מחדש על דיאטה, ובכל סופשבוע להתנפל מחדש על הארון של ההפתעות.
כל זה השתנה בזמן האחרון, ככל שהתקדמתי עם לימודי התואר השני בפסיכולוגיה ארגונית, והבנתי שהבעיה שלי היא לא חוסר רצון, חוסר מוטיבציה או איבודי שליטה (למרות שגם זה קורה, מפעם לפעם). הבעיה שלי היא שאין לי תוכנית עבוד ה מסודרת. אני יודעת רק את המטרה הכללית – שאני רוצה להיות רזה. כמה רזה? מהם שלבי הביניים שבדרך? איך בדיוק אני מתכוונת לעשות את זה? תוך כמה זמן אני מתכננת להגיע לשם? על כל אלה אף פעם לא טרחתי לחשוב ברצינות. עכשיו אני מבינה שבדיאטה, ממש כמו בפרויקט של שימור לקוחות, ממש כמו בכל משימה שאני מתכננת לקחת על עצמי – צריכה להיות תוכנית עבודה מסודרת. עם חזון. עם מטרות. עם יעדי ביניים ועם טווח עבודה מסודר.
אז הנה: קוראים לי רוני, אני בת 34, סטודנטית לתואר שני בפסיכולוגיה ארגונית, ועובדת בחברה של ייעוץ שיווקי לעסקים קטנים. אני רוצה לרזות 15 קילו, ואני רוצה לעשות את זה בטווח של שנה – שנראה לי טווח מאוזן ולגיטימי. אני רוצה להגיע למשקל בריא ומאוזן של 60 קילו, ומידה 38 במכנסיים, עד לתאריך 1.8.2012. ואני רוצה לעשות את זה תוך שינוי הרגלי אכילה להרגלים בריאים ומאוזנים, שילוב ספורט באורח החיים שלי, הימנעות מבולמוסים והתקפות אכילה, ובעיקר - בכיף ובהנאה, כי אם אני אשכנע את עצמי שאני סובלת הכל יידפק. בנוסף, אני רוצה לעשות את זה עם ליווי של מאיש מקצוע, כי אני מאמינה שכל שינוי משמעותי לצורת עבודה בריאה ונכונה יותר, מחייב ליווי של איש מקצוע שמבין בתחום. לכן, השלב הבא יהיה למצוא דיאטנית שאני מתחברת אליה.
לא ככה:
ככה:
(במחווה למאיר שליו ול"פונטנלה" האדיר)
אוגוסט 2012 – הנה אני באה!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה