הריון חוץ רחמי הוא מצב מסכן חיים, בו השתרשות העובר מתרחשת מחוץ לחלל הרחם. שכיחות התופעה היא אחת ל-100 לידות.
תהליך ההפרייה
באופן נורמלי הפריית הביצית מתרחשת בחצוצרה, אשר מחברת בין השחלה לבין הרחם. בתוך כחמישה ימים העובר אשר נוצר "מתגלגל" לעבר חלל הרחם ומושרש בחלק העליון של רירית הרחם, באיזור הנקרא פונדוס (fundus).
כאשר הריון מחוץ לרחם נוצר, תהליך ההשרשה יכול להתרחש בחצוצרה עצמה (המצב הנפוץ ביותר), בשחלה, ברקמות המקיפות את הרחם ובמקרים נדירים בדופן חלל האגן או הבטן.
לאור העובדה כי כל הרקמות הנזכרות אינן יכולות לאפשר לעובר את אספקת הדם והמקום ההכרחי לצורך הגדילה שלו ושל השילייה, ההריון הוא אינו תקין והעובר בסופו של דבר לא יוכל לשרוד מחוץ לסביבת הרחם.
הריון חוץ רחמי – גורמים
- ניתוחים באזור החצוצרה, או בעיות מבניות של החצוצרה.
- הריון קודם מחוץ לרחם.
- מחלות מין המובילות לדלקת באגן, כגון, כלמידיה וזיבה – עלולות לפגוע בדופן החצוצרה וביכולת התנועה שלה.
- הפריה חוץ גופית – הטיפול ההורמונאלי גם כן עלול לפגוע בתנועתיות החצוצרה.
- התקן תוך רחמי – יורדת היכולת לקלוט הריון תוך רחמי, ועולה במקצת הסיכון להריון החוץ רחמי.
תסמינים של הריון מחוץ לרחם
במקרים רבים התסמין הראשון אשר יקרה הוא איחור בדימום החודשי כמו בכל מצב של הריון תקין. בחלק מן המקרים מתפתחים סימני הריון תקינים כגון בחילות, קשיי נשימה, הקאות וגודש בשדיים ולמעשה ההריון החוץ רחמי מתגלה אך ורק על ידי בדיקות הסונר אשר מתבצעות באופן שיגרתי.
במקרים אחרים, התמונה הקלינית היא קשה יותר ועלולה לכלול תלונות על: דמם נרתיקי, כאבי בטן תחתונה ותחושת עילפון.
הסיבוך והחשש העיקרי במצב של הריון מחוץ לרחם הוא כי האיזור בו הוטמע ההריון, לא יוכל בעצם "להחזיק מעמד".
כלי הדם החדשים שנוצרו והרקמה בה הושרש העובר עלולים להיקרע ולגרום לדימום פנימי בחלל האגן או הבטן. מצב של דימום פנימי הוא מסכן חיים ודורש טיפול מיידי. לרוב במצבים אלו תתלונן האישה על כאבי בטן חמורים ביותר, אפילו בעת תזוזה או במגע קל, הדימום יהיה משמעותי עד כדי אובדן הכרה.
איך מאבחנים הריון מחוץ לרחם?
- בדיקת הריון – אולטראסאונד – ניתן יהיה לראות מספר ממצאים (לא בהכרח יראו את כולם) המעידים כי יתכן ומדובר בהריון חוץ רחמי, לדוגמא לא ניתן יהיה להדגים שק הריון או שק חלמון ולעיתים ניתן יהיה לראות את שק ההריון ואת דופק העובר במיקום אשר מחוץ לרחם.
- בדיקות מעבדה – כוללות את בדיקת ההורמון- BHCG, אשר מראה על קיום הריון. ניתן לבצע בדיקת דם כמותית של ערך ה-HCG, אשר לרוב במקרה של הריון מחוץ לרחם תראה מספר נמוך יחסית לשבוע ההריון. בנוסף ערך ההורמון מוכפל בשבועות הראשונים של ההריון כל 48 שעות, במצב של הריון מחוץ לרחם לא תהיה הכפלה. לכן גם אם לא רואים תסמינים או ממצאים חשודים בבדיקת האולטראסאונד ניתן לעקוב אחרי ה-HCG/
טיפול בהריון מחוץ לרחם
במצבים בהם מזהים את ההריון הלא תקין בשלב מוקדם, לרוב לפני שבוע חמישי או לפני צפייה של דופק בבדיקת הסונר, ניתן לתת זריקה של חומר הנקרא מטוטרקסט אשר יסיים את ההריון (הפלה מלאכותית).
לאחר מתן הזריקה עוקבים במרווחי זמן קבועים אחרי הירידה של הורמון ה-HCG, בכדי לוודא כי אכן ההריון הופסק ולא קיים חשש יותר.
כאשר מזהים את הבעיה בשלב מאוחר יותר, יש צורך בביצוע ניתוח, לרוב בלפרוסקופיה בו מסירים את ההריון ולעיתים גם את החצוצרה. במצב חירום, יש צורך בייצוב ראשוני של החולה על ידי נוזלים ומנות דם.