פחד קהל - האם גם אתם מעדיפים להיות בבית?

אחד מהביטויים הכי נפוצים בחרדה חברתית הוא פחד קהל. אתם בוודאי מכירים את הסיטואציה: נעמדים על במה מול קהל ולפתע נשנקים, מגמגמים, הידיים מזיעות בקצב מוגבר.

פחד קהל הוא פחד שעלול מאד לפגוע באיכות החיים וביכולת לתפקד בצורה יעילה ופרודקטיבית בעיקר במסגרת העבודה והקרירה.

אחד הקשיים המשמעותיים בהתמודדות עם חרדה ההתנהגות של החרדתי והאופן שהיא פוגעת באיכות חייו ומשמרת את החרדה. עבור רוב הסובלים מהפרעות חרדה הדרך הטובה ביותר להתרחק מהפחד היא המנעות : כך קורה של בעלי חרדה חברתית, אגורפובים (פחד ממקומות הומים) או בעלי פוביה מכלבים  - מסתגרים בבית ולא זוכים לחוויות חברתיות חשובות ובעלי חרדת טיסות לא יזכו לצאת את הארץ ולהינות מנפלאות העולם. מה שהחרדתיים מנסים להמנע ממנו – הוא מפגן מבהיל עד אימה של חוסר שליטה שנקרא התקף פניקה וכולל דופק מואץ, חוסר יכולת להרגע ותחושה של מוות קרב, בין היתר. כשההמנעות מרחיקה מחרדה והתקרבות למעוררי החרדה מציתה התקף מבהיל כל כך, קל להבין מדוע קשה לצאת ממעגל החרדה. טיפול בהפרעות חרדה דורש שבירה של המעגל הזה.

גם אנשים שעובדים בתעשיית הבידור סובלים מחרדה חברתית ופעח קהל בפרט. דוגמא ידועה היא הזמר אריק איינשטיין שהודה שהינו סובל מהתקפי חרדה בעליה לבמה. החרדה הובילה אותו לבסוף להחלטה להפסיק להופיע.

 

אז מהו התקף פאניקה ומהן דרכי הטיפול המקובלות?

התקף פאניקה (התקף אימה) הוא אחד הביטויים העוצמתיים והקשים ביותר עבור אלו הסובלים מהפרעות חרדה. מדובר בהתקף של מספר דקות עד חצי שעה שמלווה בתסמינים גופניים, קוגניטיביים ונפשיים. התסמינים הגופניים יכולים לכלול קשיי נשימה, דופק מואץ, הזעה, רעד, תחושת בחילה, צמרמורות, סחרחורת, לחץ בחזה ועוד. המאפינים הקוגניטיביים רגשיים כוללים פחד מפני מוות מתקרב, משיגעון שישתלט ומאבדן שליטה. השליטה, או יותר נכון העדרה, היא מרכיב מרכזי בהבנת התקפי הפאניקה – הוא מופיע בצורה פתאומית ועד שחולף קשה מאוד לווסת אותו ולשלוט בו. התקפי הפאניקה הם בדרך כלל חלק מאבחנה בהפרעת חרדה מסויימת (פוביה, הפרעה טורדנית כפייתית, חרדה מוכללת ועוד) ולפעמים הם מבשרים את התפתחותה.

הביולוגיה מאחורי התקף הפאניקה

פחד הוא אלמנט אבולוציוני חשוב מאין כמותו. הוא נועד כדי להגן על כל המינים החיים מפני סכנות, כאלה ואחרות, על ידי הכנה מידית של החושים, הקוגניציה וכל מערכות הגוף למצב האופטימלי שיאפשר התמודדות איתן. במצב סכנה, המערכת הסימפתטית בגוף, האמונה על 'מצב קרב' מתחילה לפעול באופן מידי. המשמעות היא הגברת דופק והזרמת אנדרנלין, הזרמת דם לגפים, הגדלת מתח השרירים ועוד. במצב הזה אדם יכול בין היתר לפעול במהירות רבה יותר, להכות חזק יותר ולהיות רגיש פחות לכאב – אלמנטים חיוביים מאוד למי שבאמת מתמודד מול סכנה פיזית אמיתית. התקף החרדה מבטא שיבוש בהפעלת המערכת הסימפתטית – שמופעלת בעקבות אזעקת שווא. הסובל מחרד מוצא את עצמו מרגיש סכנה בעוצמה, בכל נימי גופו, ללא הצדקה מציאותית לכך.

התקף פאניקה והפרעת חרדה

התקף פאניקה הוא חוויה קשה מאוד, הן בשל ההפתעה והעוצמות והן בשל תחושת אבדן השליטה על הגוף, המחשבות והרגשות, שמותירים את האדם מטולטל ומפוחד. הפחד מפני התקף פאניקה נוסף גורם לאדם לפתח התנהגויות של המנעות : המנעות מנהיגה, מחשש שהתקף נוסף יתרחש בזמן נסיעה, המנעות מיציאה מהבית מחשש שתקבל התקף בחוץ ולא יהיה מי שיעזור לך וכדומה. ההמנעויות הללו מחזקות את מעגל החרדה ומרחיקות את האדם עוד יותר מפתרון לחרדה ולהתקפים.
טיפול בהתקפי פאניקה וחרדה.

ישנם שלושה סוגים עיקריים של טיפולים מקובלים קונוונציונליים :

טיפול תרופתי ניתן לקבל לאחר אבחון והתייעצות עם פסיכיאטר. התרופות נוגדות החרדה מהדורות המתקדמים היום לא נושאות תופעות לוואי מיוחדות ולא גורמות להתמכרות. אלה התרופות הנהוגות גם לטיפול בדיכאון. ההשפעה שלהם יכולה להיות חיובית מאוד אך רצוי לשלב אותן עם טיפול פסיכולוגי.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי, מסייע לאדם לחזור למעגל של חיים יצרניים ומלאים יותר בזמן קצר יחסית, על ידי טכניקות של שינוי תפיסות והקהיית רגישות לגורמים מעוררי חרדה.
טיפול פסיכולוגי קלאסי הוא טיפול ממושך בהרבה, אבל יש בכוחו לזהות את מקורות החרדה ולעבד את המקומות שמהן נוצר. טיפול כזה שהגיע לסיום מוצלח יכול לטפל באופן עמוק יותר בבעיה ולמנוע הישנות של התקפים בעתיד.

לסיום, אנו רוצים לשתף אתכם במאמר מעניין מאת יואב בן ישי, מנחה לקבוצות להתמודדות עם חרדה חברתית:
מה קורה לנו בפנים כשאנו חרדים חברתית?

 

מה עושים כשסובלים מחרדה חברתית?

חרדה חברתית היא תופעה נפוצה שבאה לידי  ביטוי בסיטואציות חברתיות. התופעה מתאפיינת במגוון רחב של קשיים במגע חברתי כמו קושי ליזום פגישה, לחץ בזמן דיבור מול קבוצת אנשים. לעיתים קרובות נוטים לבלבל חרדה חברתית עם ביישנות.

קיימים שני סוגים מרכזיים של חרדה חברתית. החרדה החברתית יכולה להיות כללית. במקרה זה היא לא קשורה לאינטראקציה או סיטואציה חברתית מסוימת. הסוג השני הוא חרדה ספציפית כמו חרדה מפני מפגש רומנטי, חרדת במה ועוד.

חרדות באות לידי ביטוי בסקאלות שונות .הן באות לידי ביטוי בתחושות של חששות, פחד ודאגות, והן יכולות להגיע להתקפיי פאניקה המלווים בדפיקות לב, רעידות, ותחושה של שיתוק בגוף.

אז מה עושים?
חרדה חברתית לרוב פוגעת בתפקוד היומיומי . הדרך בה להימנע מהתקפי חרדה בדרך של הימנעות מסיטואציות חברתית עלולה לפגוע קשות באיכות החיים, מבחינה חברתית, רומנטית, בעבודה ובקריירה.
למעשה אין סיבה להמשיך ולסבול. קיימים טיפולים אפקטיביים שיכולים לסייע רבות לאדם הסובל מחרדה חברתית.

טיפול בחרדה חברתית – מהן האופציות?

שתי הדרכים המרכזיות  לטיפול בחרדה חברתית :
• ייעוץ פסיכולוגי הכולל לרוב טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT)
• טיפול תרופתי
ראשית, אם אתם מרגישים שאתם סובלים מסימני חרדה בעת אינטראקציות חברתיות יש לגשת לאבחון אצל אנשי מקצוע שיכולים להעניק טיפול מתאים .

טיפול פסיכולוגי, לרוב יכלול טיפול קוגניטיבי התנהגותי -  מדובר לרוב על טיפול שיחתי קצר מועד שמאד נפוץ בטיפול בחרדות. טיפול כזה מתבסס על התפיסה שהמחשבות שלנו הן אלה המתוות את ההתנהגות שלנו ולא הסיטואציות או האנשים הסובבים אותנו. יש בידינו אם כן כוח לשנות את המצב על ידי שליטה בדרך בה אנו חושבים. טיפול קוגניטיבי התנהגותי כולל שני נדבכים עיקריים : טיפול שיחתי בין המטפל והמטופל בו נעשה מאמץ לזיהוי דפוסי החשיבה הלקויים של הסובל מהפרעה חברתית וניסיון לערער את צורת החשיבה העומדת במרכז החרדה.
את הייעוץ הפסיכולוגי משלים טיפול תרופתי הכולל תרופות נפוצות ויעילות כמו ציפרלקס או פרוזק.תרופות אלה מרגיעות את סימני החרדה האופייניים התוקפים את האדם בסיטואציות שמערערות אותו , גם מבחינת הסימפטומים הגופניים וגם מבחינת שיפור מצב הרוח.

לאחר אבחון נכון על ידי איש מקצוע, שילוב מתאים של טיפול תרופתי עם ייעוץ פסיכולוגי יכולים להוביל את האדם הסובל מחרדה חברתית למסלול חדש בו נבנים חיי חברה תקינים, המאפשרים תפקוד והתפתחות בכל מישורי החיים .

מומלץ להתייעץ עם אנשי מקצוע, להכיר את אפשרויות הטיפול השונות ולבחור באלה המתאימות לכם ביותר. ברשת תוכלו למצוא פורומים בהם תוכלו לחלוק את החוויות שלכם ולהיוועץ עם מומחים מתחום בריאות הנפש. אם אתם ניגשים לטיפול – הקפידו להתמיד. אל תוותרו עם השפעת הטיפול אינה מיידית -  השפעות של טיפול פסיכולוגי בדרך לוקחות זמן מה בהם המטופלים עושים צעד צעד. גם מבחינת טיפול תרופתי – חשוב להישמע להוראות הרופא המטפל ולדווח על כל שינוי במצב.
זכרו , חרדה חברתית הינה תופעה נפוצה - אתם רחוקים מלהיות לבד!

מהי חרדה חברתית?

לא מעט אנשים חווים תחושת חרדה ופאניקה כשהם באים במגע עם אנשים אחרים. חרדה חברתית הינה מצב מתמשך שבו אדם חווה חרדה במפגשים חברתיים שונים. ביישנות וחרדה מסוימת ממצבים חברתיים שונים, היא תופעה שכיחה המוכרת לרבים, אך אצל הסובלים מחרדה חברתית של ממש, מדובר בדפוס מתמשך הגורר תגובה עוצמתית ופוגע משמעותית בתפקוד ובאיכות החיים.

לאלה, מומלץ לפנות לייעוץ וטיפול בקרב אנשי בריאות הנפש.  החדשות החיוביות בנושא היא שקיימים מספר טיפולים אפקטיביים שיכולים להקל מאוד על הסובלים מחרדה מן הסוג הזה.

מתי מופיעה חרדה חברתית? 

חרדה חברתית יכולה להופיע במצבים ספציפיים – מול גורם סמכות, כמו הבוס בעבודה או מנהל. עוד תופעה נפוצה היא תחושת חרדה במפגשים מול בני המין השני. ברוב המקרים מדובר על זרים אך זה יכול להיות מול אדם מוכר.  חרדה חברתית יכולה להופיע גם כשאדם חש שהוא במרכז תשומת הלב. תופעה מוכרת היא חרדת במה, כשיש צורך לדבר מול קהל או לקחת חלק באירוע רב משתתפים. לחלופין, או לכלול כמה מצבים ביחד ולגרום לדפוס מתמשך של חרדה והימנעות.

הדילמה:  עימות עם המצב מעורר החרדה יכולה להביא לקושי רב, עד כדי התקפי פאניקה. מאידך, הימנעות ממושכת ממצבים חברתיים עלולה להוביל  לבידוד חברתי ובדידות ועד לתחושת דיכאון.

סימפטומים של חרדה חברתית

• מחשבות טורדניות: החרדה לקראת סיטואציה חברתית, אצל מי שסובל מפוביה חברתית, יכולה להתחיל הרבה לפני האירוע עצמו – במחשבות טורדניות ודאגות עמוקות . החרדה יכולה להמשיך גם אחרי האינטראקציה החברתית: בחשבון נפש שמעורר רגשות שליליים ורק מחזק את החרדה בעתיד ואת שאיפות ההימנעות מאינטראקציה חברתית עתידית. אפשר לומר שהתודעה, המבוססת על שיפוטים שגויים מקשרת בין המצב החברתי לסכנה ומעוררת את הגוף להגיב כאילו הוא נמצא בסכנה גדולה.
• סימנים פיסיולוגיים: התקפי חרדה באים לידי בכל המאפיינים הגופניים שאנחנו מכירים מחוויות סכנה פיזית : דופק מואץ, הזעת יתר, רעד בגוף, תחושה של שיתוק, קיבה מתהפכת.
• בלבול וקושי להתבטא ורבלית.

התפתחות חרדה חברתית

בטיפול ממושך בחרדה חברתית, ניתן לפעמים לאתר טראומות שעודדו את היווצרותה. בטיפול קצר מועד ניתן לזהות את דפוסי החשיבה שמקשים על בעלי חרדה חברתית. ניכר שאצלה אלה, המודעות לסביבה מחודדת במיוחד וישנם צברי אמונות שליליות על העצמי וגם על ה'אחרים'. בעלי חרדה חברתית תופסים את עצמם חסרי יכולת, מגושמים, טיפשים וכדומה ואת הסביבה כשיפוטית וממהרת לדחות או להעניש.
בנוסף, ישנה חוסר גמישות והבנה לכך שאפשר גם להיכשל בסיטואציה חברתית ולהישאר בחיים. עוצמת החרדה מביאה את הסובלים מחרדה חברתית להימנע ממצבים מסוימים או לנקוט בהתנהגויות בטוחות בלבד, מה שמשמר את מעגל החרדה ומונע מהם לתפקד באופן מלא.