פרסומת אמריקאית לאימוץ כלבים

היום רצינו להציג בפניכם סרטון משעשע שמצאנו ברשת: פרסומת אמריקאית המנסה להעביר את המסר מדוע כדאי לאמץ כלב. תיהנו!

 

למה לאמץ כלב?

הכלב הוא חיית מחמד ותיקה ואהובה כמעט בכל תרבות בעולם כבר אלפי שנים. למי שאוהב כלבים ומתחבר לשמחת החיים ולאהבה ללא תנאי שהם מעניקים, אין צורך להסביר את התועלת שבאימוץ כלב, תועלת שאי אפשר לכמת אותה, אבל כל מי שגדל בבית עם כלבים יודע להעריך. אם אתם שוקלים אימוץ כלב בגגר או אימוץ גורי כלבים כדאי שתקראו את הכתבה הבאה.

חברו הטוב של האדם

הקשר בין כלבים לאנשים, הוא קשר כל כך ארוך ועמוק, שקשה להתחקות אחרי מקורותיו. כבר מאות ואלפי שנים הכלב הוא חלק ממשק הבית והוא שימש כמסייע לצייד, כעזר לרועים, כשומר על הבית ובעיקר חבר לכל בני המשפחה. זו החיה המבוייתת שהכי התקרבה לאדם גם ברמה הרגשית, הרבה בזכות האופי הנוח, החיוניות והנאמנות שהיא מעניקה לבעליה. מעבר לכך ובאופן בולט על פני חיות בית אחרות, הכלב היא חיה תקשורתית שמעניקה אהבה וחום באופן אוטומטי וגומלת למי שמתייחס אליה יפה בכמות בלתי נגמרת של מסירות וחיבה. המימרה על כך שהכלב הוא חברנו הטוב ביותר, מבוססת על אמת מוצקה ואפשר רק לקוות שבקרב הכלבים מתייחסים אל בני האדם באותה מטבע...

מחקרים מראים ש...

אם בכל זאת אתם זקוקים לנתונים כמותיים – יש גם כאלה. מחקרים שנערכו בארה"ב העלו קשר מובהק בין אימוץ חיות מחמד (כלבים וחתולים) לבריאות הגופנית והנפשית של בני המשפחה. החיים לצד כלב, הליטוף, ההתפנקות לצד החיה הנעימה והטיפול בה, מורידים את רמת הסטרס בקרב הבעלים ומפחיתים סיכוי למחלות לב, לדיכאון ולבעיות אחרות. בעלי חיות המחמד שנבדקו במחקרים נמצאו נמוכים יותר במספר פרמטרים של תחלואה גופנית ונפשית בהשוואה לקבוצת ביקורת וגבוהים יותר במרכיב של דיווח עצמי על מידת האושר שלהם.

ללמד את הילדים מהי משמעותה של אחריות

קשה למנות את האופנים בהם גידול כלב תורם להתפתחות ילדים, אבל נציין כמה מהם. ההשתתפות של ילדי המשפחה בגידול הכלב וטיפוחו, היא דרך מצויינת ללמד אותם אחריות ממקור ראשון – על בעל חיים אחר. הטיפול בכלב והחיים לצידו מחזקים את הביטחון ותחושת ערך העצמי, דווקא בגילאים הצעירים שבהם ילדים מרגישים שאין להם זכות בחירה ושהמבוגרים 'קובעים עליהם'.

 

 

כלב בבית, הוא חבר נאמן ומלא אהבה לילדים. העיקביות והפשטות שבתקשורת איתו תורמת לילד, במיוחד בהשוואה לקשרי חברתיים מול בני קבוצת השווים שנוטים להיות מורכבים והפכפכים יותר – הכלב תמיד ישאר חבר. התקשורת הבסיסית והפשוטה מול הכלב יכולה ללמד ילדים לפתח אמפתיה ורגישות לאחרים בצורה פשוטה ויעילה – לא במקרה יש שימוש נרחב בכלבים במסגרת טיפול בבעלי חיים.

כי לאמץ כלב הוא להציל כלב

והכי חשוב – עבור כל מי שאהבה לכלבים ולבעלי חיים בכלל פועמת בליבו, לאמץ כלב מעמותה הוא נקיטת עמדה בעד חמלה והצלה של כלב מהסגר והריגה. בישראל יש מאות אלפי כלבים נטושים – חלקם יהרגו באופן שיטתי, אחרים ילכו לעולמם בגלל העדר תנאי חיים ראויים. לכן, כל אימוץ של כלב הוא בגדר הצלת חיים.

נטישת כלבים בישראל

מאת הילה שביט

מדי קיץ, ובעיקר עם עונת הטיולים, החופשים, והטיסות לחו"ל – ננטשים במדינת ישראל כלבים רבים. תושבים של ערים רבות בדרום הארץ, בצפונה, וכן באזור של שדה התעופה, מספרים על כמויות בלתי נתפשות של כלבים משוטטים ש"מתרבים" בתוך שבועות ספורים וממלאים את האזור. אלו כלבים שבעליהם פשוט השאירו אותם לבדם, ונסעו. זרקו אותם בתחנת דלק, בקיבוץ, בשדה התעופה, בפתחן של מכלאות לכלבים (במקרה הטוב), או סתם לצד הדרך – בדרך לבית המלון באילת, או לצימר בצפון. פתרון יעיל, אין מה לומר... בבחינת "אם כבר אנחנו נוסעים, בואו נזרוק את הכלב רחוק מהבית, כדי שגם לא יהיה לו שום סיכוי לאתר את הדרך אליו בחזרה".

נטישת כלבים: נתונים מצערים

דוברת עמותת תנו לחיות לחיות מצוטטת במאמר המופיע באתר "מאקו" במילים הבאות: "השנה חלה עליה של 60% בתופעה של נטישת כלבים על ידי בעליהם שעושים את דרכם לחופשות בארץ ובחו"ל". על פי נתוני משרד החקלאות, מדי שנה ננטשים בישראל כ – 100,000 כלבים. על פי נתונים ממקורות אחרים המקורבים לעולם הווטרינריה – מדי שנה ננטשים בארץ סביב 300,000 כלבים, וכ – 100,000 מורדמים מדי שנה. כך או כך, מדובר במספרים גבוהים להחריד.
החל משנת 2005 חל תיקון בחוק להגנת בעלי חיים בישראל, ובין השאר נאסר בו על נטישת בעל חיים שנמצא באחריותנו ובטיפולנו – והעונש על נטישה כזו עלול להגיע אפילו עד שנת מאסר בפועל. בכך משתייכת ישראל למדינות רבות בעולם שגם בהן קיימים חוקים נגד נטישה, ולהגנה על בעלי חיים.

סיבות נוספות לנטישת כלבים

מעבר לכך, חשוב גם להגביר את המודעות בכיוונים נוספים של מניעה; כלבים רבים ננטשים גם משום שבעליהם מאפשרים רבייה לא מבוקרת, ולכן בכל שנה נולדים אין ספור גורים שקשה מאוד למצוא להם בתים מאמצים. כלומר – עיקור וסירוס הם בהחלט חלק במאמץ המשותף הזה למניעת נטישת כלבים ולמניעת שיטוט כלבים.

עניין נוסף הוא עניין הרבייה היזומה, בעיקר של כלבים גזעיים; הללו נוצרים על פי דרישה וכדי למוכרם תמורת כסף לדורשים. וזאת בזמן שקיימים אין-ספור כלבים במכלאות, כלבים משוטטים, ובקיצור – כלבים שכבר קיימים, וזקוקים נואשות לבית חם ואוהב. נקודה למחשבה.

לסיכום, כלב איננו רכוש, הוא יצור חי ונושם, בעל רגשות ובעל תחושות, ואנחנו "המבוגר האחראי" בכל הקשור אליו. נטישת כלבים היא דבר פסול, לא אחראי, ולא חוקי. עלינו לקחת אחריות על בעלי החיים שלנו כפי שהיינו עושים עם ילדים קטנים, ואם איננו מסוגלים לטפל בו עוד – חובתנו למצוא לו בית אחר, ולהעביר את האחריות על הטיפול בו לידיים נאמנות וטובות, תחת אלה שלנו.