להזיז את דני הבטטה מהכורסה

אני (אילוסטרציה)

לפני כמה ערבים, בזמן שהייתי שרוע על הספה עם שקית תפוצ'יפס, קרה לי נס והטלוויזיה כבתה לה פתאום. בכמה שניות שבהם אזרתי את האנרגיה לקום ולראות מה קרה, האור מהסלון שיקף לי את דמותי על המסך: לא הכי צעיר, לא הכי רזה, רובץ מול הטלוויזיה ובולס. לקח לי כמה שניות עד שקלטתי את זה, אבל מרגע שזה קרה כבר לא הייתי מסוגל לקום. פשוט ישבתי המום מול הטלוויזיה (בדיעבד, נשרפה לה הנורית), ובהיתי בעצמי, ותהיתי: מתי לעזאזל הפכתי לאבא שלי?

אל תבינו לא נכון, אני מת על אבא שלי, אני פשוט לא רוצה להיות כמוהו, או יותר נכון כמו הדימוי שלו שיש לי בראש: זקן, עייף, חסר אנרגיות, רובץ על הספה כל ערב אחרי העבודה. שנים שיחקתי כדורסל, במשך כל התואר הראשון שחיתי בקביעות בבריכה של האוניברסיטה, שלוש פעמים בשבוע לפני הלימודים, ופעם בשבוע הייתי הולך לרקוד כל הלילה ושורף אנרגיות כמו משוגע. והיום? עובד כמו חמור (בחברה של ייעוץ שיווקי לעסקים קטנים. מת על העבודה שלי, אבל זה שוחק), חוזר כל ערב ומתמרח על הספה, נפגש עם החברים פעם, פעמיים בשבוע, במקרה הטוב, כי לרובם כבר יש ילדים, ומטפח את כרס הבירה שלי בקנאות.

הפתרון הכה בי כמו ברק: שביל ישראל. אני אוהב לטייל, הייתי בחוגי סיור בתור נער, ועשיתי טרקים ארוכים בדרם אמריקה ובאפריקה, ואפילו במרוקו. את שביל ישראל תמיד רציתי לעשות, ואיכשהו לא יצא לי. אז עכשיו נראה לי כמו הזדמנות טובה. לא בבת אחת, כי איען לי ימי חופש מיותרים, אבל בחלקים, בסופי שבוע, זה נשמע לי כמו משהו סביר מאוד. וכדי שאני לא אאבד את המוטיבציה – החלטתי לנצל את העבודה שלי, ולשבת ולהכין לעצמי תוכנית עבודה: אני צריך להיכנס לכושר. אני צריך לקנות ציוד. אני צריך למצוא פרטנרים (לא חובה, אבל רצוי) ולבדוק נושא של חניוני לילה וכאלה. אבל את כל הדברים האלה אני יכול לעשות, וככל שאני חושב על זה אני יותר נלהב ונרגש מהמחשבה על זה, כמו לפני נסיעה לחו"ל, ובימים הקרובים אני אכין לעצמי תוכנית עבודה מוסודרת. אם אני מצליח להתשמש בשיטות של שימור לקוחות כדי להזיז איזה מנהל מקובע ששהיה סא"ל בצבא וחושב שככה העולם מתנהל – אין שום סיבה שאני לא אצליח להזיז את דני הבטטה מהכורסה שלו.


אז אני אמצא כל פעם דבר או שניים לעשות בשביל לקום ולהזיז סוף סוף את הישבן!
 דבר ראשון לפעם הבאה זה סיורי סגווי : אני ראיתי שיש סיור סגווי בתל אביב וסיור סגווי בירושלים...
אני כבר אעדכן אותכם איך היה...