ניצחון הפרילאנסרים: שינוי במעמד העובדים הלא שכירים

משמעות הפסיקה: מתי יחזיר העובד כספים

פעמים רבות, מבקשים פרילנסרים ועובדים לא שכירים מבית הדין לעבודה להכיר בהם כשכירים, על מנת להיות זכאים לקבל את כל התנאים הסוציאליים המגיעים לעובד שכיר. עד לאחרונה, היו עובדים אלו מחויבים להחזיר למעסיק את התוספת הכספית שקיבלו ממנו על עבודתם, בהשוואה לעובדים שכירים בתפקיד דומה בחברה. זאת בעקבות קיומו של סעיף הנקרא גדרון ברוב החוזים שעליהם חתומים פרילאנסרים, המחייב אותם לעשות זאת. לרוב, עובדים אלו קיבלו תוספת של כ־40% מעל השכר של שכיר באותה משרה, שיעור דומה לזה של עלויות המעביד עבור שכיר בתשלומים לביטוח לאומי, לקרן פנסיה וכדומה - שלהם הפרילאנסר צריך לדאוג בעצמו.

עד כה, ברירת המחדל - ששמה המשפטי הוא "חובת ההשבה" - היתה להחזיר כספים אלו למעסיק בתמורה להכרה ביחסי עובד־מעביד. אולם פסיקה שניתנה לאחרונה בבית הדין לעבודה קובעת כי כספים אלו לא יוחזרו אוטומטית. כדי לשפר את מעמדו של העובד הלא שכיר, הוא יהיה מחויב להחזיר למעסיק כספים עם קיומם של שלושה תנאים:

תמורה גבוהה. העובד הלא שכיר ייאלץ להשיב למעסיק כסף רק אם הוכח שאותו עובד קיבל משכורת שגבוהה ב־50% ומעלה יותר מזו של תפקידים מקבילים שכירים. במצב כזה עולה הסבירות שהשתלם לאותו עובד להיות במעמד של לא שכיר.

על העובד לא נכפה להיות פרילאנסר. בית הדין יבקש מהצדדים ראיות שיענו על השאלה אם לפרילאנסר ניתנה אפשרות אמיתית להיות מועסק כשכיר. מכיוון שמדובר בפרמטר איכותי ולא כמותי כמו הקודם, השופטים ירצו להתרשם מנורמות ההעסקה במקום העבודה, מניסוח הסעיפים ומחלופת המכתבים בין הצדדים וכן מקיומן של עדויות נוספות.

הסעיף מופיע בחוזה. קיומו של סעיף גדרון המחייב פרילאנסר להשיב את הכסף אם הוכר כשכיר. "וכך, רק אם שלושת התנאים מתקיימים, בית הדין יורה על השבת הכספים", אומרת עו"ד נעמי אשחר ממשרד שלמה כהן ושות'.

מלבד התנאים להשבת הכספים, הפסיקה מתייחסת לשאלה על בסיס איזה שכר מחושבות הזכויות הסוציאליות. בעקבות הפסיקה, גובה הזכויות הסוציאליות שלהן יהיה זכאי העובד הלא שכיר מהרגע שבו הוא יוכר כשכיר יחושב על פי אלו של שכירים בתפקידו ובמעמדו באותה חברה.

אולם גם אם לא קיימות ראיות לרמת השכר של שכירים במעמדו, הזכויות הסוציאליות יחושבו ביחס לשכר שהיה מקבל אותו עובד כשכיר ללא עלויות מעביד לקבלן עצמאי.

כלומר, אם עובד לא שכיר קיבל משכורת של 20 אלף שקל בחודש ועלויות המעביד לעובד עצמאי במעמדו עומדות על 8,000 שקל, חישוב הזכויות הסוציאליות יהיה לפי סכום של 12 אלף שקל בחודש (20 אלף שקל פחות 8,000 שקל).

ניצחון הפרילאנסרים איור: רחלי שלו

מדוע כדאי לפרילאנסר להפוך לשכיר

בשוק העבודה הקיים עובד יכול להיות מועסק כלא שכיר מבחירה או מחוסר ברירה. כאשר מדובר בבחירה, היתרונות הגלומים בכך הם חוסר מחויבות כלפי המעסיק ויכולת לעבוד עם כמה מעסיקים במקביל בלי לתת דין וחשבון למעסיק. אולם ברוב המקרים מדובר בהגדרה תעסוקתית הנובעת מחוסר ברירה הטומנת בחובה חסרונות: עובדים רבים עלולים למצוא את עצמם במשך שנים רבות באותו מקום עבודה בלי להיות זכאים לקבל את כל התנאים הסוציאליים המגיעים לעובד שכיר מן המניין, למשל ימי חופשה, הבראה, הפרשה לפנסיה ועוד.

מה היה אפשר לעשות עד היום כדי לפתור את העניין:

שכר יותר גבוה. לרוב, מפני שהעסקה של עובד שכזה השתלמה יותר למעסיק, העובד הלא שכיר קיבל שכר גבוה יותר מעובדים שכירים במעמדו.

הגשת תביעה בבית דין לעבודה. חלק מאותם קבלנים עצמאים נהגו להתייצב מדי בוקר ובמשך שנים רבות באותו מקום עבודה, הגיעו למשרד, העבירו כרטיס, השתמשו בציוד של המעסיק ונענו להוראותיו של אותו מנהל. וכך, במקרים רבים, לאחר שאותם עובדים קיבלו הודעה על סיום העסקתם, הם היו מחליטים לתבוע את המעסיק בבית דין לעבודה בדרישה להכיר בהם כמי שלמעשה עבדו כשכירים, גם אם לא הוגדרו בחוזה ככאלה.

אולם אותם עובדים שהוכרו כשכירים אמנם היו זכאים לקבל את התנאים הסוציאליים כעובדים שכירים, אך נאלצו במקביל להחזיר למעסיק את הפרש הכספים היחסי, בעקבות קיומו של סעיף גדרון. כך למשל עובד קבלן שקיבל שכר של 8,000 שקל במקום 6,000 שקל, כפי שקיבלו שכירים בתפקיד דומה, נאלץ להחזיר למעסיק את ההפרש של 2,000 שקל בחודש כפול מספר החודשים שבהם הועסק בחברה. בתמורה להחזרת הכספים הללו היה העובד הלא שכיר זכאי לקבל את הכספים שמגיעים לשכיר כמו ימי מחלה, ימי חופשה ודמי הבראה.

טיפים: כיצד לפעול בעקבות הפסיקה

לעובד:

לחשוב פעמיים לפני שמסכימים לעבוד כפרילאנסר. לדברי עו"ד אשחר, עדיף שלא להיות מועסקים בצורה כזו אם הדבר נועד להסתיר יחסי עובד־מעביד. "זאת במיוחד אם הקבלן לא מקבל שכר גבוה משמעותית, ב־33% לפחות מהברוטו של המקביל השכיר, אך המחויבויות הן כמו של שכיר".

לדעת על מה חותמים וליצור עדות משפטית כבר בהתחלה. "אולי זה קצת נאיבי - לא צריך לחתום על מסמך שאומר שאתה מעדיף להיות פרילאנסר. אבל חשוב לזכור כי אם מדובר במקום עבודה שהסטנדרט שלו הוא פרילאנסרים אז יהיה קל להוכיח כי לא היתה ברירה אחרת. אפשר גם להוציא מכתב רשמי על העדפה להיות מועסק כשכיר", אומרת עו"ד אשחר.

לדברי עו"ד ערן גולן, שיחד עם עו"ד עמית גורביץ' ייצג את הפרילאנסר שזכה בפסק הדין האחרון, אומר: "יש לשאוף שבחוזה לא יהיה סעיף גדרון, ולהעלות בשיחה את ההעדפה להיות מועסק כשכיר".

להסתכל סביב ולהתמקח בהתאם. "הכי טוב זה לא לעבוד כפרילאנסר, אבל אם חייבים, יש לבדוק מהו השכר של עובד שכיר ולבקש תוספת של 50% עליו", אומר עו"ד גולן.

למעסיק:

לשקול היטב לפני שמעסיקים עובד כפרילאנסר ולא כשכיר. "המעסיק צריך להשתדל להימנע מסוג העסקה שכזה. החשיפה לסיכון של תשלומים שהמעסיק לא התכוון אליהם בעקבות הכרה ביחסי עובד־מעביד היא גדולה מדי. לכן, ברוב המקרים, אם מדובר באדם שלמעשה עובד לכל דבר ועניין, אז כבר צריך לקלוט אותו כעובד מן המניין. 'פוליסת הביטוח' שהיתה עד כה למעסיקים בצורת סעיף גדרון כבר לא משמעותית כפי שהיתה", אומרת עו"ד אשחר.

להכניס סעיפים בחוזה שהעסקה כפרילאנסר היא מרצון העובד. "יש להקפיד לכתוב בחוזה כי זוהי דרישה של האדם עצמו. כמו כן, יש להדגיש בחוזה ההתקשרות שהקבלן מודע להבדלים בין שכיר לעצמאי. סעיף שכזה יקשה עליו להגיש תביעה, וגם אם כן - בית הדין יתרשם שיש פה חוסר תום לב מצדו של העובד", אומרת עו"ד אשחר.

להתכונן לצמצום הנזק במקרה תביעה. "במקרה של תביעה כזו יש כלים להתמודד איתה. למשל, להראות במסמך כמה עובד שכיר מרוויח, להדגיש את קיומו של סעיף גדרון בחוזה ולהצהיר על תום לב מצד המעסיק, כלומר שלא התכוון לנצל את הפרילאנסר", אומר עו"ד גולן.