תסמונת טורט – אבחון ודרכי התמודדות

תסמונת טורט היא תסמונת המופיעה בילדות ומתבטאת בהופעה של טיקים שונים, כלומר: מערכת של הפרעות לא רצוניות, קצרות וחוזרות על עצמן, המערבות פעילות של השרירים. לטיקים אין מטרה, והם בלתי נשלטים.

אחוז החולים באוכלוסיה הוא כ- 2-3%, כאשר המחלה נמשכת לאורך החיים. נראה כי יש למחלה בסיס גנטי, אך לעתים לא באותה רמה, למשל אצל בן משפחה אחד יש רק טיקים קלים בעוד אצל אחר מדובר בתסמונת טורט. בחלק מהמקרים התסמונת מופיעה בעקבות פגיעת ראש.

זיהוי תסמונת טורט

תסמונת זו מופיעה לרוב בין הגילאים 4 ל-16. אצל החולים בה יש הופעה של טיקים שונים, כאשר חומרת המחלה משתנה לסירוגין- מתגברת ונחלשת, בלי סיבה ברורה. רוב הטיקים משמשים לביטול דבר מציק, למשל גירוד מתמיד של אזור מסוים, הנעת צוואר שמורגש כתפוס, משיכה באף מתוך תחושה של נזלת וכדומה.

לאחר הטיקים מורגשת הקלה זמנית מ"התחושה המציקה". למרות שהטיקים אינם נשלטים יש מידה של מודעות לקיומם, וניתן לדכא אותם לזמן מסוים. דווקא פעולות הדורשות ריכוז ומוטוריקה עדינה, כמו נגינה, יכולות להביא להרגעה זמנית של הטיקים.

התסמונת יכולה להביא לבעיות במישור ההתנהגותי, החינוכי והחברתי. לעתים הטיקים מפריעים גם להתפתחות מוטורית תקינה של הילד.

אילו טיקים קיימים?

• טיקים קוליים – נקישות לשון, השמעת נביחות או נהימות, כחכוח או שיעול, גרגור, חזרה על מלים או על קולות, אנחות וגניחות, שריקות, לחישות, רחרוח.
• טיקים תנועתיים – מצמוץ, הנפת ראש, הנעת הצוואר, מתיחת שפתיים, רקיעה ברגליים, קימוט אף, פקיחה חזקה של העיניים.
• טיקים מורכבים – ליקוק שפתיים, תנועת נשיקה, צביטה.

מהלך המחלה

לרוב בשנות הילדות המחלה תתחיל מהופעה של טיקים תנועתיים פשוטים באזור הפנים והצוואר ובהמשך יצטרפו גם טיקים קוליים וטיקים מורכבים.

לקראת סוף גיל ההתבגרות בדרך כלל ישנה הקלה בתסמינים, ורק במקרים נדירים (אשר נחשבים רבים, בטעות, כמקרים סטנדרטיים של המחלה) המחלה מחמירה בבגרות ואז יש גם טיקים קולניים הכוללים דיבור גס וקללות, וכן טיקים תנועתיים קיצוניים העלולים לגרום לפציעה עצמית כמו הכאה או נשיכה עצמית.

אבחון טורט

לא כל ילד הסובל מטיקים סובל מתסמונת טורט. ישנם ילדים הסובלים מטיקים קלים, שאולי יעברו לבד. ישנם ילדים שסובלים מטיקים לתקופה מסוימת, בין כמה חודשים לשנה (לעתים בעקבות תקופה של מחלה או מתח נפשי) והדבר עובר מאליו.

בנוסף, תסמונת טורט מופיעה לעתים לצד הפרעה נוירופסיכולוגית כגון הפרעה אובססיבית – קומפלסיבית (OCD), אשר בה יש חזרה על טקסים קבועים, וכן הפרעות קשב וריכוז המלוות במתח נפשי רב.

אבחון מדויק נעשה באמצעות הערכה התנהגותית של הילד וכן ראיון קליני איתו, עם הוריו ולעתים גם עם צוות בית הספר. אין הדמיה מוחית שיכולה לאשר קיום של התסמונת, אך לעתים נערכות בדיקות כאלה כדי לשלול קיום של מחלה אחרת.

טיפול

הטיפול תלוי במוקד המצוקה העיקרי אצל הילד:

• אם הקושי העיקרי הוא בהתנהגות אובססיבית – קומפולסיבית, או בהפרעות קשב וריכוז, פעמים רבות ניתן טיפול תרופתי להפרעות אלה והטיקים פוחתים כתוצאה מכך. טיפול תרופתי בתסמונת עצמה ניתן רק במקרים מועטים וחמורים.

• להתנהגות אובססיבית- קומפולסיבית עוזר לרוב גם טיפול קוגנטיבי התנהגותי, שבמהלכו מגבירים את המודעות של הילד לטיקים ולגורמים המקדימים להם, כך שהילד יוכל לשלוט בתנועות הללו ולבחור תגובה אחרת במקומן.

• אם הקושי הוא בעיקר רגשי, טיפול פסיכותרפי או טיפול באמנות יכול לסייע לשיפור הבטחון העצמי והתמודדות בסיטואציות חברתיות.

• פעמים רבות נערכות התערבויות חינוכיות בכתה, כיוון שההפרעה פוגעת לעתים גם בסביבה ובאווירה הלימודית ולפיכך גם במערכות היחסים של הילד עם חבריו.

>