רשלנות רפואית בלידה - סקירת מערכות

במהלך ההיריון ולקראת הלידה נשים הרות מוקפות בעצות באשר לבריאות ההרה ולמען בריאות העובר. אבל דווקא התקופה הזו מלאה בחששות, מתחים ולחצים. כל אישה אמורה לעבור סדרה ארוכה של בדיקות. ככל שגילה מבוגר יותר והרקע הגנטי שלה או של בן זוגה סבוך יותר, כך גדל היקף הבדיקות שהיא צריכה לעבור. הימים סביב הבדיקות הרפואיות, והציפייה להגעתן של התוצאות, משאירות נשים רבות במתח רב.

הטכנולוגיה הרפואית מתקדמת וכבר בשלב מוקדם ניתן לאתר עוברים עם תסמונות ובעיות ולהשאיר בפני האישה ההרה את הבחירה אם להמשיך את ההיריון או לא. בחלק מהמקרים הבחירה להפיל את העובר חוסכת סבל מיותר הן לעובר והן להוריו. אך מה קורה במצב של רשלנות רפואית בביצוע בדיקות אלו? עו"ד רועי סגל מומחה ברשלנות רפואית, מאתר פרקליטי IL מייעץ לנשים בהריון כיצד יוכלו להימנע מרשלנות רפואית.

התרשלו בסקירת מערכות

אישה הגישה לבית המשפט המחוזי בירושלים תביעה נגד שירותי בריאות כללית על כך שבדיקת סקירת מערכות אשר הייתה אמורה להתבצע במשך 20 דקות לפחות, התבצעה בשטחיות ובזריזות במחצית מהזמן, ובכך נמנעה האפשרות של התמקדות בפניו של העובר וגילוי התסמונת הנדירה "הלמן שטרייף". תסמונת זו מלווה בהשלכות קשות כגון קושי התפתחותי, פיגור שכלי, קשיים מוטורים ואורך חיים קצר. גילויה בזמן יכול היה להביא לסיום ההיריון או להמלצה לסיומו.

בית המשפט סבר כי במהלך ביצוע הבדיקה, ניתן היה לאתר את המומים. שירותי בריאות כללית לא הצליחו להוכיח כי ביצעו את הבדיקות המקדמיות כדי לשלול חשד לבעיה גנטית, ולא שמו לב לנורות האדומות שדלקו ומהווים אינדיקציה חמורה כגון מבנה אף קצר במיוחד, עורף רחב ומצג בולט שכן תסמינים אלו מעידים בצורה מובהקת על פגם גנטי בעובר.

כמו כן, בית המשפט האמין לגרסת היולדת, אשר לטענתה, אילו הייתה מקבלת אינפורמציה אמיתית אודות מצב העובר בזמן אמת, הייתה מבקשת לבצע סקירת מערכות מורחבת. תפקידה של סקירה זו להתעמק בפגמים של העובר,  וככל הנראה הייתה מובילה לקבלת ההחלטה של הפסקת הריון. התובעת זכתה במשפט וסך הפיצויים שנפסקו לטובתה היו בסך כ 1.500.000 ₪.

כל מה שיכול להתפספס

בשנים האחרונות דווחו מספר מקרים בהם נשים יולדות מצאו את מותן כתוצאה מהסתבכות בלידה.

אולם, רשלנות רפואית ביולדת עלולה לגרום גם לנזקי גוף שונים לאישה ההרה כמו: פגיעה באיברי המין והרוויה, באגן הירכיים בשלפוחית השתן, נזק ללב, פגיעה בתפקוד הכליות, בעיות גב, זיהום ועוד. סיבוכים שונים במהלך לידה עלולים לגרום לכריתת הרחם או לגרום לשיתוק. במקרים קיצונים, לידה עלול להסתיים במות היולדת.

ניהול מעקב רשלני אחר התפתחות העובר בזמן ההיריון, עלולות להביא לבעיות שונות כמו התפתחות פיגור שכלי אצל העובר במהלך תקופת ההיריון של אמו. בין הגורמים להתפתחות פיגור שכלי הם: חוסר חמצן בדם של האם במהלך ההיריון, ובעקבות כך התפתחות מצוקה עוברית חמורה אצל העובר, מחלות שונות של האם במהלך ההיריון, כמו אדמת או דלקת קרום המוח, אשר אפשר היה למנוע אותן ע"י חיסון מקדים, סיבוכים וקשרים בחבל הטבור או התנתקותו מהשליה, וכן פגמים ובעיות מולדות במוח של העובר, אשר לא אותרו במועד, וגרמו להתפתחות איטית ולא תקינה של המח. השלכות אפשריות נוספות על היילוד אשר יכולים להתרחש כתוצאה מרשלנות רפואית הן: תסמונת דאון שלא אותרה בבדיקת מי שפיר, ותסמונת הX השביר שניתן לאתר אותה בבדיקת סקר גנטית.

טיפים להתגוננות מפני רשלנות רפואית בהריון ולידה

עו"ד סגל מונה טיפים שיסייעו לכן להתגונן או להקטין את מקרי הרשלנות הרפואית בהריון:

• בחרי רופא נשים שיש לו המלצות, שימי לב כי הוא אכן מחזיק בתעודת התמחות ברפואת נשים.

• הריצי במנועי חיפוש כגון גוגל את שמו של רופא הנשים המועדף עליך. חשוב מאוד לוודא כי בתוצאות החיפוש אין מידע לפיו הרופא המופיע בפסקי דין של רשלנות רפואית נקבע כרשלן.

• שתפי את רופא הנשים, אצלו את נמצאת במעקב בכל חשש, עבר היסטורי, בעיות רפואיות וגנטיות

• הקפידי להיות ערה לכל בדיקות ההיריון הקיימות, ישנן בדיקות סל שניתנות במסגרת קופת חולים וישנן בדיקות נוספות אחרות, פרטיות ובתשלום.

• הגיעי לכל הביקורים ככל שנקבעים לך במועדם, ואל תמעיטי בחשיבותן.

• פני לרופא נשים בכל בעיה שצצה במהלך ההיריון ובמידת הצורך גשי לבית החולים, תמיד עדיף לבצע בדיקה מאשר לא לבצע ולהיתקל בבעיה אשר יכלה להיפתר בדיעבד.

• בכל מקרה של בעיות חרדות, לחצים, בעיות זוגיות וכו" יש להיוועץ עם אדם מומחה לפתרון בעיות שכן לחצים נפשיים במהלך ההיריון יכולים להזיק הן ליולדת ואף לעובר עצמו.

• במקרה של סיכון במהלך הריון וודאי כי את נשארת להשגחה בהתאם להמלצת הצוות הרפואי, חשוב שתדעי כי השגחה צמודה בבית חולים בזמן הריון בסיכון בעלת סיכויים רבים יותר להצלחה שכן לצוות הרפואי עומד הידע, הניסיון והמכשור הרפואי אשר אינו מצוי בביתנו.

• במהלך ההיריון חשוב להימנע מצילומים אשר מותירים קרינה כגון בדיקת הדמיה C.T או רנטגן, צילומי שיניים וכו" שכן הם עלולים להסב נזק לעובר.

• וודאי כי הצוות הרפואי עורך תרשומת לגבי הטיפול הרפואי והתרופות שניתנות לך, תיעוד ברשומות הוא חובה בהתאם לחוק זכויות החולה ויכול להציל חיים כאשר הצוות הרפואי מתחלף.

• הכי חשוב: היי קשובה למתרחש סביבך. שכן לא תמיד הצוות הרפואי מנטר בעיות בהצלחה, רופא נתן לך תשובה שלא עולה לרוחך? אחות הודיעה לך שהרופא יגיע לבדוק אותך רק מחר? דעי לעמוד על שלך, שכן מחר עלול לעיתים להיות מאוחר מידי.

רשלנות רפואית בלידה - סקירת מערכות

תאונות עבודה, עובד שנחבל בעבודתו נפל על ידו ושבר את המרפק

בית המשפט השלום בצפון הארץ דן בעניינו של נפגע אשר נפצע במהלך עבודתו.                               נסיבות המקרה : מדובר בעובד אשר התבקש למשוך כבל אשר היה קשור למלגזה אך כאשר משך העובד את הכבל לפתע נקרע הכבל והעובד הועף על הרצפה ונחבל, כתוצאה מכך נחבל בעיקר ביד שמאל, כתוצאה מהנפילה סבל משבר במרפק, בשל מחלוקת סביב שיעור הנכות שנגרם לנפגע מונה רופא מטעם בית המשפט אשר העריך את נכותו האורטופדית של הנפגע בשיעור של 10% כנכות קבועה.

בית המשפט בבואו לקבוע את הפיצוי לנפגע סקר את הראיות שהונחו לפניו לפיהם עלה כי בתום חופשת המחלה חזר העובד לאותו מקום עבודה ממנו נפצע ולמעסיק היה נכונות להיענות לרוב בקשותיו של העובד תוך התחשבות מרבית במוגבלותו בשל הפגיעה , עוד עולה כי העובד אשר רצה לסיים את תקופת עבודתו אצל אותו מעסיק גרם בהתנהגות לפיטוריו ותקופת אבטלה לאחריה, שלדעת בית המשפט לא היה לה הצדקה שכן העובד החלים מפציעתו והיה כשיר לעבודה.

לאחר סיום תקופת האבטלה חזר העובד למעגל העבודה והפעל בחברה אחרת שם התמיד במשך כ שלוש שנים עד אשר החליט לעזוב לטובת שיפור תנאי תעסוקתו אצל מעסיק מתחרה על כן, התרשם בית המשפט כי מדובר באדם שנפגע כתוצאה מתאונת עבודה אך הצליח להשתקם ולהגיע למשכורות כפי שהשתכר ערב התאונה שכן השתכרותו תלויה מאוד ברצונו של העובד עצמו.

בית המשפט  פסק את הפיצוי שמגיע לנפגע בהתאם לקריטריונים הבאים:

א.      בשל כאביו וסבלו של הנפגע פסק כי לנפגע מגיע כ 35,000 שקלים.

ב.      בעניין הפסדי שכר בעבר סבר בית המשפט בעניינו של הנפגע כי בסיס השכר נקבע לסכום של כ6,500 ₪, כאשר הנפגע שהה בחופשת מחלה למשך חודשים וסבל מאי כושר עבודה מלא. עבור תקופת ינואר עד דצמבר שנה מאוחר יותר חזר לעבודה בהיקף כמעט מלא על כן חישב את הפיצוי בכ 4,000 ₪. חודשים ינואר- אפריל סך הפיצוי נעמד על כ 26,000 ₪. ותקופות נוספות בגינן הפסיד הנפגע ימי עבודה ושכר נקבע כי הנפגע יפוצה בסכום של 100,000 ₪.

ג.        בעניין הפסדי שכר לעתיד התחשב בית המשפט בנכותו התפקודית של הנפגע כאמור 10% על כן, קבע כי סכום הפיצוי יעמוד על סך כ 150,000 ₪.

ד.      בגין הוצאות, עזרה לזולת שמכוסים דרך קבע  על ידי המוסד לביטוח לאומי פסק בית המשפט הוצאות לנפגע בסך כ 3000 ₪.

ה.      סך הפיצויים שנקבעו לנפגע בשל תאונות העבודה מהם סבל נעמדו בסכום של כ 300,000 שקלים. אשר מתוכם נוכו תגמולי המוסד לביטוח לאומי (תגמולי דמי אבטלה ותגמולי תאונת עבודה על כן סך הפיצוי לנפגע בפועל הוא כ 120,000 ₪.

ו.        כמו כן, בית המשפט חייב את הנתבעות בתשלום שכר טרחה של 20% בתוספת מע"מ.

תאונות עבודה, עובד שנחבל בעבודתו נפל על ידו ושבר את המרפק

נוסע טרק את דלת המונית על אצבעותיו של נהג המונית האם מדובר בתאונת עבודה?

בית המשפט השלום נאלץ להכיר בסוגיה משפטית מעניינת לפיה נוסע שמיהר לדרכו טרק את הדלת ופגע בנהג המונית.

המקרה ארע כאשר נהג המונית יצא את המונית כדי לפתוח את תא המטען לנוסעת ובעודו נשען על המונית יצא נוסע אחר מהדלת וטרק אותה בשוגג על אצבעותיו של נהג המונית, התובע אשר הציג מסמכים רפואיים לפיהם נפגע במהלך תאונת העבודה אף עלה לעדות חבר אשר לדבריו היה עד להתרחשות התאונה, מנגד הכחישה חברת הביטוח המבטחת את מקרה התאונה את התרחשות התאונה שכן לדבריה מדובר בתביעה לא אמינה שכל מטרתה להוציא כספים במרמה תוך ניצול מערכות הצדק.

בית המשפט הכריע בעניין החבות כי הנפגע הוכיח את פרטי החבות (תביעה) על כן, כל עוד לא הוכח כי גרסתו אינה מופרכת וראיותיו אינם אמינות יש לראות את תביעתו כאילו הוכחה ולקבל את תביעתו, הדברים מקבלים חיזוק דווקא מצד חברת הביטוח שמכחישה את קיום התביעה מבלי שתהיה נוכחת בזמן אמת במקום התרחשות תאונת העבודה.

בעניין הגדרת אופי התאונה בין תאונות עבודה לתאונות דרכים גרס בית המשפט כי סגירת דלת על אצבע הנפגע היא בגדר ההגדרה של תאונות דרכים שכן ההגדרה בחוק הפלת"ד מגדירה בין היתר תאונה לצורך ירידה ועליה מהרכב, לצורך דחיפתו, חנייתו ועוד על כן, במקרה המדובר ומאחר גרסתו של התובע התקבלה אזי מדובר בתאונת דרכים.

בבחינת הפיצוי המגיע לתובע, סבר בית המשפט כי התובע נמנע מלהציג קבלות ולא מסר הסברים בגין היעדר אותן ראיות בשל הוצאות הרפואיות להן טוען, כמו כן לא השתכנע בית המשפט כי הנפגע עשה שימוש בצדדים שלישים כדי להיתמך בשל הגבלותיו עקב התאונה. בבחינת ראש נזק כאב וסבל סבר בית המשפט כי לנפגע מגיע פיצוי בסך כ 16,000 ₪. בבחינת אובדן הכנסה עבר סבר בית המשפט כי כתוצאה מהתאונה חלה הידרדרות בכושר השתכרותו של הנפגע שכן חלה ירידה תלולה בכושר השתכרותו על כן, פסק כי סך הפיצוי בגין הפסדי עבר יעמוד על סך כ 50,000 ₪.

התובע אף ביקש מבית המשפט להכיר בתאונה הקודמת לעניין נכותו שכן לדבריו הנכות התפקודית כתוצאה מצירוף התאונות גברה, אם זאת סבר בית המשפט כי אין להתחשב בנכותו הראשונה שכן הנפגע נמנע מלהביא לידיעת בית המשפט פרטים אודות ההסדר הראשון.

מבחינת ראש נזק של הפסדי שכר לעתיד סבר בית המשפט כי בפועל הצטמק שכרו של הנפגע במעל 10% בין היתר בשל העובדה כי הנפגע נמנע מלקחת נסיעות ארוכות, פעילות המשלבת נשיאת מזוודות על כן, סבר בית המשפט שיש לפצות את הנפגע בהפסד השתכרות לעתיד בכ 100,000 ₪.

תגמולי המוסד לביטוח לאומי שקיבל הנפגע ועמדו על סך כ 20,000 ₪  נוקו מהפיצוי הכללי על כן הפיצויים שקיבל הנפגע מפורטים כלהלן:

16,000  ₪ בשל כאב וסבל

60,000 ₪ אובדן השתכרות עבר

100,000 ₪ אובדן השתכרות עתיד.

נוסע טרק את דלת המונית על אצבעותיו של נהג המונית האם מדובר בתאונת עבודה?

פיצויים לנפגעת תאונת דרכים

הנפגעת ילידת 1970 פנתה לערכאות המשפטיות בשל תאונת דרכים ממנה נפגעה ונחבלה, במהלכה סבלה מחבלות רבות בשל התהפכות הרכב בו הוסעה בין היתר נפגעה בראשה, בגפיה העליונות והתחתונות כמו כן, סבלה הנפגעת בשבר באזור העין על כן פונתה לבית חולים רמב"ם בחיפה להמשך קבלת טיפול רפואי אשר במהלכו נתפרו החתכים וגובסו השברים וכתוצאה מהפגיעה אושפזה הנפגעת מעל עשרה ימים.

בשלב מקדמי נבדקה הנפגעת על ידי רופא בתחום האורטופדי אשר לדעתו לא נותרה הגבלה כלשהיא בתנועות המרפק על כן, לא קבע נכות אורטופדית, בעניין ההגבלות עליהם הצביע הנפגעת בגבה קבע האורטופד כי הן קשורות לתאונה אחרת על כן לא קבע בעניינם נכות כלשהיא. במהלך הדיון המשפטי הנפגעת טענה לשינוי במסת השריר על כן, הופנתה על ידי בית המשפט לנוירולוג מומחה אשר קבע כי בשל הפגיעה נפגעה מסת השריר של הנפגעת אשר הובילה לשינוי בתחושה וחולשה ובגין פגיעה נוירולוגית זו נקבעה לנפגעת 10% נכות נירולוגית.

מבחינת רקע הנפגעת עולה כי מדובר בעולה חדשה ממדינות חבר העמים אשר הועסקה בעיקר כפועלת ניקיון בקצבה נמוכה המסתכמת ב כ 1,000 ₪ כאשר במקביל קיבלה הנפגעת הבטחת הכנסה בסכום חודשי של כ 2,500 ₪.

מבחינת הפסדי שכר בעניינה של הנפגעת היא נמנעה מלהציג תלושי שכר כלשהן למרות שבעדותה העידה כי עבדה במתכונת כלשהיא בטיפול בילדים על כן, נקבעו לנפגעת אי כושר עבודה לתקופה של כארבעה חודשים, ועוד סכום של כ 5,000 ₪ כולל לאחר תקופת אי כושר העבודה וסך נזקי השכר לדעת בית המשפט נקבעו לסך של כ 11,000 ₪.

בעניין כאביה של הנפגעת בשל הפגיעות מהתאונה העריך בית המשפט כי יש לפצות את הנפגעת ב 20,000 ₪.

מבחינת אובדן השתכרות ופגיעה לעתיד סבר בית המשפט כי אין פגיעה של ממש היות והנפגעת שקמה את עצמה והחלה לעבוד כמטפלת בילדים ובהתחשב בממצאי המומחה האורטופדי אשר גרס כי לנפגעת לא נותרה מגבלת תנועה כלשהיא והממצאים ככל שנקבעו שקיימים הם בתחום הנירולוגי כלומר חולשה מסוימת בידה שינה הדומיננטית מצא בית המשפט לנכות לפצות את הנפגעת בסכום של כ 25,000 ₪.

הוצאות וטיפולים, מאחר והנפגעת לא הציגה קבלות אלא עבור סכומים זעומים, לא עבור טיפולים שקבלה בשל הפציעה ולא עבור נסיעות גרס בית המשפט שיש לפצות את הנפגעת בסכום נמוך שלא יעלה על כ 1,500 ₪. באשר לפיצוי הנפגעת עבור עזרה לזולת קבע בית המשפט כי הנפגעת לא הביאה שום עדות חותכת שנעזרה בצדדים שלישים עקב מוגבלותה לאחר התאונה שכן לא עלה בידיה להביא ראיות כלשהן מעבר לאמירות כמו כן, סבר בית המשפט כי הנפגעת השתקמה ללא שתישאר נכות כלשהיא בפרק ידה על כן בית המשפט החליט לפצות סעיף נזק זה בסכום נמוך כ 2,000 שקלים.

סיכום בחינת הנזקים של הנפגעת גרס בית המשפט לפצות הנפגעת בגין נזקיה בשל התאונה:

עבור הפסד ימי עבודה והשתכרות עבר בסך כ 11,000 ₪.

עבור סבלה של הנפגעת בסך של כ22,000 ₪.

בעניין אובדן כושר עבודה חלקי פני עתיד סך של 25,000 ₪.

הוצאות ועזרה לזולת סך של 3,500 ₪.

שכר הטרחה שנקבע הוא 13% כאשר הסכום שישולם לנפגעת יועבר תוך 30 ימים.

פיצויים לנפגעת תאונת דרכים

אילו מקרים יוגדרו כעבירות של רשלנות רפואית

המינוח רשלנות רפואית כולל בתוכו עבירת רשלנות של העוסקים בתחום הרפואה על נגזרותיו השונות באופן שהוביל לפגיעה כזו או אחרת במטופל אשר הזדקק לסיוע מקצועי. כיצד החוק מגדיר את עבירת הרשלנות הרפואית ואילו תנאים צריכים להתקיים על מנת שפגיעה כלשהי תוכר כעבירה של רשלנות רפואית?

רבים מאתנו נוטים לחשוב כי מקרים בהם מטופל נפגע בהליך רפואי כלשהו, יוגדרו באופן אוטומטי כמקרים של רשלנות רפואית ויספקו עילה מוצקה להגשת תביעה כנגד המוסד, המטפל או הרופא. לפני שנוכל להתייחס למקרים של רשלנות רפואית, עלינו להכיר תחילה את התייחסות החוק לעבירת הבסיס שהיא עבירת הרשלנות.

מהי הגדרת החוק לעבירות רשלנות?

על פי סעיף 35 בפקודת העונשין, אשר עוסק ברשלנות, נקבע כי:

 "עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח-יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון ועשיר לפעול באותו משלח-יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות – הרי זו התרשלו; ואם התרשל כאמור ביחד לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולת עושה עוולה"

הסעיף הבא – סעיף 36 בפקודת העונשין, מגדיר על מי חלה חובת הזהירות:

"החובה האמורה בסעיף 35 מוטלת כלפי כל אדם וכלפי בעל כל נכס, כל אימת שאדם סביר צריך היה באותן נסיבות לראות מראש שהם עלולים במהלכם הרגיל של דברים להיפגע ממעשה או ממחדל המפורשים באותו סעיף"

 

שילובם של שני הסעיפים מגדיר, הלכה למעשה מהי עוולת הרשלנות ומגדיר כי על כל אדם לנקוט בכל אמצעי סביר שיש ברשותו על מנת למנוע נזק מאדם אחר לרבות מתן מידע עובדתי מדויק לפני ביצוע פעולה כלשהי לאדם אחר, אשר מסתמך על המידע שסופק לו.

לכן, בכל מקרה של עבירת רשלנות הנידון בבית המשפט, על עורך הדין להוכיח 4 יסודות אשר יוכיחו כי אכן, מדובר בעבירת רשלנות ולא תביעתו תדחה:

• קיומה של חובת זהירות – חובת זהירות מושגית וחובת זהירות קונקרטית (על כך בהמשך)


• ·         הפרתה של חובת הזהירות


• ·         קיום רשת סיבתי בין הפרת חובת הזהירות לבין אירוע הנזק


• ·         הוכחת נזק הנגרם מהפרתה של חובת הזהירות.

מהי חובת הזהירות?

על פי הגדרת החוק, על כל אדם לוודא כי פעל בזהירות יתרה באמצעים העומדים לרשותו על מנת למנוע פגיעה באדם אחר. חובת הזהירות עצמה מתחלקת הם היא לשניים:

חובת זהירות מושגית

חוברה זו עוסקת בהיקפה של האחריות ומטרתה היא להשיב על שאלת הבסיס האם מן הראוי להחיל את דיני הרשלנות בין המזיק לניזוק. במקרים בהם נבחנת חובת זהירות מושגית, יבחן בית המשפט את הקרבה ויחסי הרעות שבין אדם לחברו ואת רמת הזהירות שנקט אדם כדי למנוע פגיעה באדם אחר.

במקרים של רשלנות רפואית קיימים יחסי ראות בין המטפל לבין המטופל וחובת הזהירות המושגית מופעלת באופן אוטומטי, שכן בעבור המטופל , המטפל מהווה אוטוריטה בתחומו והמטופל שם את מבטחו בידיו מבלי לעורר על רמת מקצועיותו, ניסיונו או רמת הזהירות שלו.

חובת זהירות קונקרטית

לעומת חובת הזהירות המושגית, חובת הזהירות הקונקרטית מבוססת על מבחן הציפיות, כלומר, האם המזיק צפה או יכול היה לצפות כי התרשלותו עלולה להסב נזק לנפגע. במקרה זה, עוד בטרם מתן פסק-הדין, ידון בית המשפט בשאלה האם בנסיבות המקרה ניתן היה לצפות את התרחשות הנזק.

במקרים של רשלנות רפואית ייבדק האם רופא סביר, יכול היה לצפות את התרחשותו של אותו הנזק  שכן רק בגין סיכון בלתי סביר תוטל חובת זהירות קונקרטית. למעשה, חובת זהירות קונקרטית מתייחסת מבדילה בין סכנה רגילה לבין סכנה בלתי רגילה לגבי הניזוק הספציפי.

מדובר בשני מבחנים מצטברים ובבחינתו של כל מקרה יבדוק תחילה בית המשפט האם התקיימה חובת זהירות מושגית. במידה ויכריע בית המשפט כי לא התקיימה חובת זהירות מושגית, הרי שלא קיימת עבירת רשלנות. אך, לעומת זאת במידה ואכן התקיימה זהירות מושגית יבחן בית המשפט האם התקיימה חובת זהירות קונקרטית על מנת לבחון את המקרה כדינה של עבירת רשלנות.

חשוב לזכור כי דיני הרשלנות מתבססים על עקרונות של בדיקת האשמה ולא על אחריות המוחלטת ולמעשה ביסודה של ההתרשלות מונח עיקרון הסבירות. השאלה החשובה במקרים אלו היא באילו אמצעים היה צריך להשתמש המזיק על מנת להבטיח את שלומו של הניזוק.

אילו מקרים יוגדרו כעבירות של רשלנות רפואית

עובד שהורם על ידי מלגזה נחבל ברצפה בשל התהפכות המלגזה

לבית המשפט העליון בירושלים הוגש ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי אשר קבע כי עובד שהורם על ידי מלגזה באמצעות סל הרמה המיועד לנשיאת שני אנשים נפל על הרצפה ונחבל כתוצאה מתאונת דרכים.

המקרה ארע לאחר שהמלגזה שנשאה את העובד כדי לנקות חלונות בגובה, התקדמה לעבר פתח ביוב שהוסט ממקומו כתוצאה מכך גלגל המלגזה שקע לתוך הפתח והוביל להתהפכות המלגזה ולחבלות גוף רבות לעובד שהורם על ידה, על כן חברת הביטוח שבטחה את המלגזה בקשה לערער בתיק זה לבית המשפט העליון שכן לדעתה אין היא חבה בנזק לנפגע שלדעתה כאמור נפגע בתאונת עבודה.

חברת הביטוח העלתה טיעונים לפיהם אין לראות את התהפכות המלגזה כתאונת דרכים שכן המושג תאונת עבודה בהתאם להוראות חוק נפגעי תאונות דרכים מתייחס לרכב אשר נעשה בו שימוש לתחבורה, ומקרה דנן מדובר ברכב אשר השימוש שנעשה בו הוא ככלי להרמה והורדה בצורה סטטית תוך עמידה במקום, עוד נטען בידי חברה הביטוח כי האירוע התרחש בשל גורם חיצוני לו וכאמור מחסה ביוב אשר לא ניצב חזק דיו על כן, טעה בית המשפט שפרש את התהפכות המלגזה כתאונת דרכים. הנפגע אף הוא הצטרף לעמדת חברת הביטוח וטען כי אין לראות בתאונה כחלק מתאונות עבודה שכן למלגזה אין אישור של קצין משטרה לנוע בכבישים, נוסף הצטרף הנפגע לטיעוני חברת הביטוח כי הסיכון שעמד לפני המלגזה אין בו להיחשב סיכון תחבורתי.

ההגנה שצידדה בהחלטת בית המשפט המחוזי עמדה על טיעוניה כי התהפכות המלגזה אכן עומדת בגדר תאונת דרכים, שכן מדובר בכלי רכב מנועי בהתאם למשתמע לחוק נפגעי תאונות הדרכים, ההגנה הוסיפה לטיעוניה כי המכשול שהוביל להתהפכות אומנם חיצוני לכלי התחבורה אך עצם ההתהפכות היא מימוש סיכון המובנה בעניינם של תאונות, טענה נוספת שטענו המצדדים בהתהפכות כתאונת דרכים היא פעולת  השינוע של המלגזה כלפי אותו נפגע שלמעשה שונע מחלון לחלון בצורה יעילה באמצעות המלגזה ובכך מילאה המלגזה את יעודה ככלי תחבורה עבור אותו נפגע, טיעון אחרון בעניין טענות ההגנה הועלה על ידי עיריית חיפה אשר אף היא צורפה לתביעה אך אינה חבה לדעתה בנזק שכן משקלה הרב של המלגזה מהווה מימוש הסיכון התאם לנתוניה של המלגזה על כן, נכנסת תחת קטגוריה תאונות דרכים.

בית המשפט העליון בבואו להכריע בסוגיה בחן את טענות הצדדים ואת הגדרת תאונות הדרכים בהתאם לחוק כאשר השופטים היו חלוקים בדעותיהם. מצד גרס השופט סולברג כי ישנם שני אירועים  מרכזים הסובבים את המקרה, אחד הוא הרמת הנפגע והורדתו לקרקע והשני הוא שינוע של המלגזה מחלון לחלון ושוב הרמת הנפגע כדי לנקות החלון והורדתו כאשר המטרה המרכזית לפיה נעשה שימוש במלגזה הוא הרמה והורדה של הנפגע על כן, יש לנתק אירוע זה מהמטרה המשנית ולראות את עצם הפעולה הרמה והורדה כפעולה שלא לצורכי תחבורה על כן, המקרה איננו עומד בהגדרה תאונות דרכים.

בניגוד לעמדה זו הכריע רוב הרכב השופטים כי, אין לראות הנפגע כעושה עשה שימוש במלגזה לצורך הרמה והורדה בלבד לצורך ניקוי החלונות שכן, עצם שינועה של המלגזה מחלון לחלון הוא שימוש לצורכי תחבורה, עוד הכריע בית המשפט בסוגיה זו כי שינוע של סולם לצורך העניין לא יכל להוות גורם לשקיעתו של פתח הביוב הכבד שכן, מקרה זה התרחש אודות לעוצמת המשקל של גלגל המלגזה שנגרמה ישירות מתכונותיה הפיזיקליות. נוסף הכריע בית המשפט כי השימוש במלגזה במקרה זה נעשה במסגרת שימוש בכלי תחבורה ובהתאם לפקודת נפגעי תאונות דרכים שכן נוסף על השימוש הסטטי של המלגזה המשנעת מעלה ומעטה מטענים במקרה זה השינוע היה ממקום למקום כלומר מנקודה א" לנקודה ב" על כן הגשים את אופייה המלא של המלגזה ככלי תחבורה על כן, ההכרעה שהתקבלה היא שיש לסווג מקרה זה כנכלל במסגרת הפקודה לנפגעי תאונות דרכים.

 עורך דין תאונות דרכים – רועי סגל

עובד שהורם על ידי מלגזה נחבל ברצפה בשל התהפכות המלגזה